ב״ה קליפלאנד יום א׳ י״ד מרחשון תרי״ב לפ״ק

קול ענות אנכי שומע בין כותבי העתים. מחבר הפלינדילר בקליפלאנד ובין האסמוניאן בנו יארק. והאחרון הכביד לקרא בקול תמהון מר צורח על אשר קרא בקליפלאנד שאיש ישראל מתושבי עדת קליפלאנד כתב ספר כריתות ונתן ביד אשתו ושלחה מביתו בששי לירח תשרי והפלינדילר הודיע בחדושיו מענין הגט הנתון בלתי הגד סבתו וכאלו היה ענין הגט נקל בעיני הנתון ובעיני המסדר הגט והיה נעשה בחפזי. ועל ידי זה ידבר מחבר האסמוניאן דברי ריבות דברים נמרצים. כי לא יאמין לשמוע כאלה באמיריקא וישוטט ברעיוניו הנשנבות על כל סעיפי התלאות והיגונות אשר יזלו ממעיני הגטין לשלוח אילת אהבים חוצה בעבור הרעימה. ובמתק שפתיו יגיד פשר דבר ללמד בני אדם דעת מחומר ומקושי הגט. ובהמון תוכחותיו המגולות יוסיף לתמוה הפלא ופלא אם ימצאו אנשים נבונים ויראים להושיב בית דין של שלשה מומחים על כסא המשפט בעיר נו יורק ואף גם בעיר קטנה קליפלאנד פער פיו לבלי חק ושפך בוז וחרפה על יושביה ובפרט על מסדרי הגט לעשות בחפזון רב בלי חקור היטב בדרישה וחקירה׃

ויען כי אנכי הכותב זאת הייתי מסדר הגט ודברי האסמוניאן חודרות אל עמקי לבבי כמדקרות חרב. ובל אהיה ללעג וחרפה בעיני העם אחינו בני ישראל מוכרח אני להסיר מעלי לזות שפתים ואודיע ברבים הכשר הגט הנתון וענתה בי צדקתי אדרבה וירוח לי. ואברר בראיות נכוחות ובאמרות מזוקקות שבעתים. כי יצא הגט הנתון מיד האיש ליד אשתו על סידורו על פי מצות תורתנו הקדושה וע״פ תקון חכמינו ז״ל׃ אך טרם אחל לדבר נגד נבוני בני עמנו אספרה נא תולדתי מי אנכי ובאיזה ארץ נולדתי ומה הגיעני לגשת אל מלאכת הגט׃

אני יוסף בן הר״ר יצחק הלוי ז״ל איש עברי. ושפת עברית אנכי דובר. ולשון אשכנזי (צר לי שאני יודע ענגליש) נולדתי בחלק איירופא בארץ ביהמן סמוך לעיר פיסעק. מעודי ועד היום הזה שקדתי על דלתי התורה דרכתי בנתיבותיה ואשתעשע תמיד בעקבי התלמוד. גם חכמת הדקדוק ותורות לשון עברי אהבתי מני אז. אני עתה בן ארבע וחמשים שנה ובהיותי בן ארבע עשרה ללמוד על הישיבה בין בחורי חמד לק״ק פראג עיר ואם בישראל ולמדתי ששה שנים רצופות אצל גאוני עולם רבנים מופלגים בתורה וביראה שמם נודע בכל ארץ ביהמן. הלא המה הרב המאור הגדול אשר הרביץ תורה לפני תלמדים הגונים יותר משלשים שנה מוה׳ בצלאל ראנשבורג זצ״ל בעל מחבר הורה גבר על מסכ׳ הוריות. ועמק סכות על מסכ׳ סכות. ופתחי נדה על מסכ׳ נדה. ועוד שאר ספרים עודים בכתיבת יד. ואצל הרב המאור הגדול איצק שפיץ זצ״ל אב״ד בק״ק בונצלויא שמו נודע בספר תשובה מאהבה מהרב הגדול מוה׳ אלעזר פלעקלס ז״ל ראש בית דין בק״ק פראג בעת ההיא.

מימי תורתם רויתי די צמאי ותהלה לאל מצאה ידי כביר להבין ולהשכיל בעמקי ים התלמוד ובפוסקים ראשונים ואחרונים. וכל ימי הייתי חבר ליראי ה׳ ולא נטיתי מנעורי מדרכי המוסר והיראה ימין ושמאל. וכאשר חייתי בן שלשים שנה נסמכתי מרבני ארצנו ונתנו לי רשות להורות ולדון באיסור. והיתר ועטרוני בשם מורנו כאשר עדותם עלי כתובים וחתומים ומונחים אצלי והראיתים ליקירי קהלתנו ומוכנים להראות לכל איש המתאוה לראותם.

והנה זה שנתים ימים היתה בארץ מולדתי מהומה מלחמה ושערוריה. עלתה במחשבתי לעזוב ארצי ללכת אל אחת מארצות אמיריקא. כי יראתי מפני החרב בעד שני בני הגדולים ושלחתים לפני שנה תמימה ואני באתי אחריהם עם שאר שני בני ותשאני רוח המקרה עלי נבכי הים דרך קליפלאנד ארץ אהייא וארא את הארץ כי נעמה ואוירה צח ונקי ואנשיה בריאים ואבחר לשבת פה. כי מצאתי את שאהבה נפשי עדת ישורון הנקראת אנשי חסד רוב אנשיה יראים וחרדים על דבר ה׳ ולהם בית הכנסת בנוי לתלפיות מקוה להחם לטהרת נשים בית בקברות כל אלא חברו להם יחדיו לאחזה אחזת עולם.

ויקבלו האנשים ואתי בשמחה ובסבר פנים יפות להיות להם בחברתם. גם אני לומד לפניהם בלתי תשלום גמול מדי שבת בשבתו שיעורי דאוריתא מלי דאגדתא המושכים לבות בני אדם ליראת ה׳ ולתורתו גם הבאתי ארבה שלחן ערוך תנ״ך מהרש״א מהרש״ל מהר״ם רשב״א ושאר ספרי שאלות ותשובות של״ה הקדוש וספרי דאגדתא תרנין לב מבקשי האמת לראותם יחד והמה שעשועי. גם הבאתי ב״ה רכוש וקנין קניתי לי פה מקום ואחזה ובניתי לי בית עם חנות למצוא מחית פרנסתי ודי ספוקי על ידי מסחר וקנין ואתן שבח והודיה לאל צורי אשר הביאני עד הלום ולא נצרכתי מתנת בשר ודם ואוכל לקבוע עתים לתורה כמצוה עלינו. וסהדי במרומים שלא כתבתי תולדתי זאת להתפאר. חלילה לי אך ההכרח לא יגונה. גם מצינו בגמרא שמותר לומר במקום שאין מכירין אותו צורבה מרבנן אני ׃

ועתה אנופף ידי להשיב על דברי מחבר האסמוניאן כפי יד ה׳ הטובה עלי ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ואודיע הסבות אשר הגיעוני לסדר הגט ׃

אני הגבר ראיתי צרת האיש אשר הוכרח לגרש את אשתו. מצויר בציור בעל בחינות עולם. אוי לבית כי ישא עול מריבת איש ואשתו כל ימותם מזעימים האחד לרעהו שרשי רחמים זעומים ואסוניםץ והיתה הסבה אחת מהנה אשר הובאו באבן העזר סימן קט״ו עד סוף הסימן אשר מצוה וחובה לגרש. ומנהיגי עדתנו בקשו ממני לסדר הגט למען הציל האיש בל יפול שחת באדו בל ימות קודם זמנו מרוב כעס ויגון. ואחר החקירה והדרישה נרצתי להם. גם היה מדעת האישה. ואנכי ידעתי גם כי לא דבר נקל הוא אך שמתי מבטחי באלהי צורי שישמרני מכל מכשול כי בבחרותי למדתי מסב׳ גטין עם הלכותיה ועתה קודם נתינת הגט חזרתי ושקדתי על הלכותיה מסימן קי״ט עד סימן קנ״ד באבן העזר וגם ברמב״ם הלכות גירושין ׃

א׳ ועתה מה שכתב האסמוניאן שצריך לחקור ולדרוש היטב על סבות הגט. זה אמת גמור וגם אני חקרתי ודרשתי היטב לכל מוצאותיה. אך לא אגלה כעת סודו מטעם הכמוס אתי. החכם אמר עת לחשות ׃

ב׳ (ואשר אמר) שמוזהרים אנו לשמור ולנצור דתי המדינה. אף על זה פקחתי עיני ולא עברתי ממצותיה כי אנו שומרים מצותיה הישרות באהבה וחבה. וממשלתנו ם היא איננה מונעת אותנו מלעשות על פי תורת משה ׃

ג׳ על תמיהתו וספיקתו שימצאו בכל קהלות נו יורק אנשים הראוים לסדר הגט. אי שמים על המראה הזה. נבהלתי ועמדתי משתאה העיר נו יורק כלילת יופי רבתי עם תהיה ריקה מלומדי תורה נעדרת מיראי ה׳. אהה על השמועה לא טובה לא יאמן כי יסופר. אמנם אם אמת הדבר לא ישחית בעבורה כל קהלות ערי מדינות אמיריקא גם בין החול ימצאו עפרות זהב קראו נא דברי קהלת ט׳ מן פסוק י״ג עד י״ח ׃

(To be Continued)